Impressions on a new year

רגע לפני שאני מתחיל את היום, שאני יודע שיסתיים בשעות הקטנות, רציתי לאחל לכולם שנה של צמיחה והתחדשות.
לכול מי שיתארח אצלנו הערב צופה ערב קסום בחלל המקושט שלנו וארוחה רומנטית לאור נרות.
לא רצינו להרעיף עליכם תפריטים באלפי שקלים ולא ניסינו להתחכם במנות מסולסלות להפגנת השרירים הקולינאריים שלנו.

אל תבינו אותי לא נכון, השמפניה תזרום והלובסטרים כבר שלוקים וממתינים להצרב בחמאה אגוזית ולנוח על ענני תפוחי אדמה, בצורת ניוקי טריים. גם צלעות הטלה מרמת הגולן ממתינים למסעם הקצרצר מחלון המטבח אל שולחנכם הערוך.

אני אוהב כל שנה את סערת הרגשות של התקופה הזו, גם סוף גם התחלה, מסכמים את התרחשויות השנה שחלפה בעוד שאנו מניחים את היסודות לשנה שלפנינו, בתקווה שנלמד מהטעויות ונטפח על שכמנו כשנמנה את ההצלחות.

אז לחיי טעויות מחשלות והצלחות מעודדות ושנה חדשה של אוכל טוב, אהבה ונחת לכולנו.

דבר העורך,

אחרי תקופה ארוכה שזנחתי את הבלוג הזה, החלטתי לטפח את הפלטפורמה הזו שוב, כיוון שאין טרגדיה גדולה מפוטנציאל שלא מגיע למיצוי. עושר החוויות (קולינאריות ואחרות) הנוצרות במסעדה מידי יום זועקות לאיזשהו אמצעי להתקשר עם העולם בחוץ , כך שאני רואה בבלוג הזה אשנב, המאפשר לכם להציץ פנימה ולחוויות שלנו לצאת החוצה, אליכם, כך שנוכל לחוות יחד.

מסעדה טובה היא קודם כל יישות אורגנית, המורכבת מקשת אנשים וזהויות, המפיחים בה רוח חיים ואופי, השווים הרבה יותר מסך חלקיה הגשמיים.

ברצוני לפנות אליכם אישית ולהזמין אתכם להיות חלק מהיישות הזו, הלא אחרי ככלות הכל בלעדיכם היישות הזו תגווע ועמה כל עולם החוויות, תקוות וחלומות האופפים את חדריה. כמו בתיאטרון, זה תלוי בכם, הקהל, להעניק למשכן הזה את תכליתו וחיים ללא תכלית הם כיין ללא ארומה וללא גוף.

אז מה יהיה פה? זה לא בלוג על מסעדה ולא בלוג עלי, האמת שאני לא יודע לספר לכם על מה הוא, הזמן כבר יכתיב לנו את תוכנו ואני סמוך ובטוח שלא יחסר. מה שבטוח זה שיהיו הרבה חוויות מכל הסוגים שימלאו את החלל הזה, כפי שהם ממלאים את חלל הקיטון שלנו, ברחוב בן יהודה, רק שבמקום לכלוא את ההתרחשויות האלה במקום אחד, אני נותן להם דרור בצורת שורות אלה.

אט אט הפלטפורמה הזו, כמו חלל המסעדה, תרקום לעצמה עור וגידים ותהפוך ליישות אורגנית בפני עצמה, חייה ובעוטת , שתגדל ותצבור אנרציה משל עצמה ותעשה את כולנו מאוד גאים.

אז בהצלחה לנו בדרכנו המחודשת, מי ייתן ותוביל אותנו למחוזות חדשים ומרתקים, כלל אשר יהיו.

שלכם, יוגב.

If the path be beautiful, let us not ask where it leads

Anatole France